הערכת מצב רגשית ושכלית

שאני חושב על מה שאני יודע על השקעות על כסף בכלל, ובעיקר על כל מה שאני לא יודע אני מרגיש סוג מסוים של יאוש. אני מרגיש שבמצב שלי, אינני מצליח לראות איך אני מגדיל את ההון שלי באופן משמעותי. איך אני הופך להיות משוחרר מבחינה פיננסית. אני לא רואה איך אני קונה נדלן או כל דבר אחר. מתוך מעט כסף שיש לי.

כשאני מסתכל על התרגיל מה המסלול שלך אני מתמלא קושי איום ונורא. אינני רואה איך אני מצליח לצאת מהמקום שאני נמצא בו באופן משמעותי: דהיינו אני עובד קצת, אולי במשך השנים ארוויח קצת יותר, אבל אני נשאר באותו עוני יחסי, של אדם שמחזיק את עצמו ואולי עוד טיפה.

לפי הבנתי מה שנגזר מזה הוא שאני צריך עכשיו למקסם את מה שאני יכול. כלומר לארגן הכי טוב את הביטוחים שלי, החסכונות שלי, את ההשכלה הפיננסית שלי ועוד. על מנת שלפחות את זה המצב היחסי שלי לשפר. ואז לראות איך ממשיכים הלאה.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה